תרגול טאי צ'י – חיזוק בריאותי

מדוע טאי צ'י הוא תרגול המיטיב את בריאות האדם?

גוף משוחרר ממתחים, רגיעה נפשית ומצב רוח טוב הם סממנים של בריאות. למעשה אלה מאפיינים מוכרים למתרגלי טאי צ'י. מה "הסוד" של הטאי צ'י שהופך אותו לשיטת תנועה כה ידידותית ומחזקת עד כי מחקרים רבים המבוצעים כיום ברחבי העולם, בודקים זאת לעומק?

טאי צ'י היא יוגה כלומר מטרתה לאחד את גוף ונפש האדם. כאמנות תנועה רב רבדית מורכבת הטאי צ'י, בין השאר, מהרובד הבריאותי. החכמים שיצרו את הטאי צ'י, הטמיעו לתוכה ידע וחוכמה עתיקים שקיימים אלפי שנים ברפואה הסינית וביוגה הסינית שנקראת טאו יין או בשמה המודרני צ'י קונג.

מה נוכל לראות באדם המתרגל טאי צ'י?

התרגול מבוצע בעמידה והתנועות מבוצעות באיטיות, רכות ובאופן זורם והמשכי. ניתן לראות כי גם אם מספר אנשים מתרגלים יחד, תנועותיהם תהיינה דומות כלומר יש חשיבות לצורות השונות של החזקת הידיים והגוף.

יש לדעת כי נקודת המוצא של תרגול טאי צ'י היא – הרפיה. הרפיית שרירי הגוף תוביל בהדרגה  להרפיה של הנפש ולרגיעה. לנקודת מוצא זו חוזרים שוב ושוב לאורך התרגול.

תרגול בעמידה "מכריח" את המתרגל לשמור על יציבות, שיווי משקל ולאורך זמן מחזק מאוד את שרירי הרגליים.

איטיות – מאפשרת למתרגל לשים לב לאופן ביצוע התנועות, ליצור ריכוז מתמשך ולשרירים לנוע במנוחה ורגיעה.

רכות מאפשרת לשרירי הגוף שלנו לפעול באופן חסכוני ויעיל וכך להתרפות בהדרגה. אנו רגילים ביום יום שלנו להשתמש בשרירי גופנו  בכוח רב מהדרוש( למשל כשאנו כותבים בכלי כתיבה ולאחר מספר דקות מגלים שפרק כף היד כואב מהחזקה חזקה מדי ).

תנועה זורמת והמשכית היא ביטוי של תנועה מפרקית (בניגוד לתנועה שרירית). ברור שהשרירים פועלים אבל הם לא מהווים גורם מניע ראשוני אלא גורם תומך ומסייע לתנועה. בטאי צ'י הגורם הפיזי הראשוני להיווצרות התנועה הוא – הרפיה….  המתרגל לומד כיצד להרפות את מפרקי הגוף השונים כך שייפתחו בעדינות ויובילו את השרירים המניעים להוביל את הגוף בכיוונים שונים לפי הצורך ובמינימום מאמץ. (כך למשל ניתן לנוע ולהעביר משקל לרגל ריקה ממשקל על ידי הרפיית הברך והגוף ינוע ללא מאמץ).

ובכל זאת – מדוע אופן תנועה זה בריא לנו?

שרירים רפויים מאפשרים זרימה מיטבית של דם ואנרגיה. זרימה טובה של  דם ואנרגיה  תיטיב את הובלת חמצן ותוביל להזנה טובה של כל חלקי הגוף השונים מהגפיים ועד לאיברים הפנימיים ועצמות השלד.

תנועה מפרקית מבוססת על סגירה ופתיחה של כל מפרקי הגוף.  הפעלה עדינה וללא מאמץ של מפרקי הגוף גורמת ל"שימון" וסיכוך שלהם על ידי הפעלת הנוזלים שבתוכם. בנוסף לכך פעולה זו מעודדת המרצה של מערכת הלימפה אשר הבלוטות שלה ממוקמות בקרבת מפרקים גדולים רבים בגוף. מערכת זו היא חלק ממערכת החיסון של גופנו ומקבלת המרצה ותחזוק על ידי תנועה מפרקית.

הרפיה פיסית מביאה לשלווה ורגיעה. מתח, כעס, דאגה – הם רגשות אשר שרירי הגוף "אוהבים" לשמור ומתמלאים במתחים. זהו מעגל חוזר המזיק לנו.  תרגול טאי צ'י מביא להמסה הדרגתית של מתחים אלה. ידוע כי מצב רוח טוב מחזק את מערכת החיסון ומשפר באופן כללי את התפקוד ביום יום ואכן – פעמים רבות יאמרו תלמידים כי הגיעו לשיעור עם עייפות גדולה ומתח ולאחר השיעור מרגישים ערניים ורגועים.

תהליך הלימוד מביא את התלמיד לריכוז גבוה. בטאי צ'י נאמר כי ריכוז בשילוב עם נשימה ותנועה גורמים לדרכי האנרגיה /מרידיאנים להיפתח. כשאנו שקועים בלימוד של משהו שמעניין אותנו – אנו שוכחים מכל מה שמציק לנו, טרדות היום יום נעלמות לזמן מה ובדרך כלל התחושה הכללית תהיה טובה יותר בתום תרגול.

תנועות הטאי צ'י מיטיבות עם האיברים הפנימיים:

מנחי הגוף והחזקות הידיים השונות אינם מקרה. לכל תנוחה והחזקה יש השפעה על זרימת הדם והאנרגיה בגוף כולו. לשילובם עם נשימה ותנועה יש השפעה החודרת פנימה לעומקי הגוף עד לאיברים הפנימיים. זו סיבה מרכזית ליעילות של הטאי צ'י בהקלה במצבי חוסר איזון שונים – כאבי ראש, כאבי פרקים, קושי ביציבה, קושי בקואורדינציה,  לחץ דם גבוה, מצב רוח ירוד ועוד ועוד.

תרגול מניעתי: מכל מה שהועלה עד כה ניתן להבין שתרגול סדיר של טאי צ'י – מהווה  תחזוקה נהדרת של  גוף, נפש ורוח האדם. התרגול אינו מצריך שימוש בחלל גדול וניתן לבצעו בקבוצה וכן באופן אישי בבית או בחוץ – בטבע.